תל מונד - הישוב שלי > "בתים מספרים". > סיור בתים מספרים בתל מונד
סיור בתים מספרים בתל מונד

סיור בתים מספרים בתל מונד
 
תוכנית הלימודים בכיתה ד' שמה דגש על היכרותו של התלמיד עם היישוב תל מונד. התלמידים לומדים על ההיסטוריה, האתרים והאירועים המרכזיים הקשורים ליישוב.
 
כחלק מהתוכנית, יצאנו שכבת ד', הורים וילדים, מביה"ס "ניצנים", לסיור ביישוב בעקבות "בתים מספרים".
"בתים מספרים" הינם בתים בעלי משמעות היסטורית. שכן, כל בית כזה נוצר בתוכו סיפור מימי ראשית המושבה וביחד בתים אלו יוצרים תצרף מרתק אודות ראשית ההתיישבות בתל מונד.
מטרת הסיור הייתה להכיר את תהליך הקמתה של המושבה תל מונד תוך יצירת זיקה ליישובנו כיום,לאחר שהתוודענו לחבלי הקליטה הראשונים.
 
הבתים והאתרים בסיור:
 
1.       ביה"ס
ביה"ס  נבנה בשנים 1935-6. זה היה האולם הציבורי היחידי בגוש, ושמש בית עם לכל יישובי הסביבה. החברים היו מגיעים רכובים על חמורים, עייפים אחרי יום עבודה קשה, להרצאות, מופעי תרבות, קונצרטים לשירה והצגות. את החגיגות ארגן בית הספר בשיתוף ההורים.
ביה"ס היה המנוף והמוביל בחיי התרבות. החגים נחוגו ברוב עם והדר. בייחוד חנוכה, שבועות וחג הפועלים האחד במאי. כל חג היה אירוע גדול והשתתפו בו כמעט כל יושבי הגוש. בחנוכה הצטופפו באולם הדליקו נרות, חלמו על המכבים הגיבורים בימנו השואפים לחופש ודרור, כלומר למדינה משלנו.
באחד במאי היו מתרכזים בחצר עם דגלי המעמד (דגלים אדומים) ודגלי הלאום (כחול לבן). היו נאומים חוצבי להבות של נציגי "הפועל הצעיר" ו"פועלי ציון", היו הופעות של התעמלות "ופירמידות". המעמד המרגש היה ננעל בשירת האינטרנציונל ושירת "תחזקנה - לעזרת העם" של ביאליק.
החג הגדול מכולם היה שבועות. כל ילדי ביה"ס השתתפו. על הבמה היו חבילות חציר, עליהם עמדו ה"כוהנים" עטופים בסדינים לבנים. שבעה שערים ומחוללות בשמלות לבנות ארוכות. לכל ילד היה כובע לבן ועליו זר וסל עם ביכורים שהביא מהגינה בחצרו. הילדים הניפו את הטנא לבמה. אחרי הטכס היו נציגי הציבור מתחילים במכרז לכל המרבה במחיר למכירת הביכורים - קודש לקרן הקיימת.
יום מיוחד במינו היה יום הכרזת הצהרת בלפור, כל ביה"ס היה מתכנס באולם והמנהל היה נושא נאום על משמעות היום.
 
 
 
 
 
2.       הבית של הנוטר ישראל גולדנברג  רחוב הדקל 59
החלל הראשון בגוש שנקבר בבית העלמין ונהרג בשנת 1937
בן מאיר
נולד בפולין
בתרס"ח , 1908
התגורר בתל מונד
שרת ביחידת הנוטרים
נפל בעת שירותו
בכ"ו בניסן תרצ"ח , 27/4/1938
מקום קבורה: תל מונד
הותיר: אשה ובן
נולד בשנת תרס"ח (1908) בפולין ועלה לארץ-ישראל מקרמניץ שבווהלין בשנת 1925. בשנותיו הראשונות בארץ עבד בעבודות שונות: סלל כבישים ועסק בייעור, בהקמת מערכות השקייה ובקידוח בארות מים בנקודות ישוב שונות. היתה בו מזיגה של תום, פשטות, צניעות וכנות ועם זאת ניחן באומץ ובהעזה מופלגים. חבריו מאותה תקופה זוכרים את האיש החסון דוהר על סוסו, נכון תמיד להשליך נפשו מנגד ולהתייצב מול כל סכנה בהתנגשויות עם פורעים. הוא נקשר לאדמת הארץ בכל נימי נפשו ואהב בה כל עץ וכל רגב.
בשנת 1935 נפצע בידו ונבצר ממנו להמשיך ולעסוק בעבודה גופנית. הוא היה לשומר ובתפקיד זה התגלה כבעל סמכות ובטחון שהשפיעו על הסובבים אותו. במאורעות 1936 התגייס למשטרת הישובים כנוטר. זמן מה התגורר עם משפחתו בפרדסים ולאחר מכן הוטל עליו לעמוד בראש פלוגה שתפקידה לסייע לישובים בגוש תל מונד לעמוד נגד התקפות הכנופיות. הוא היה עובר בראש אנשיו, במכונית, בכל הנקודות גם בשעות היום וגם בשעות הלילה ולעתים קרובות היה מדהים את חבריו במעשי גבורה בהתקרבו סמוך מאוד אל התוקפים כדי להבריחם בירי ממרחק קצר.
בליל שבת כ"א ניסן תרצ"ח (22.4.1938) שעה שעשה בשמירה בפרדס בגוש תל מונד הותקף ישראל על ידי כנופיה ערבית ונפצע בחילופי האש. הוא הועבר לבית החולים וביום כ"ו בניסן תרצ"ח (27.4.1938) מת מפצעיו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בתל מונד. הניח אשה ובן.
בהספד אמר עליו אחד מחבריו: "היית סם מרפא לחבריך. שימשת דוגמא של מסירות ואומץ. הזדים משתוללים שנים ולנו אסור להתעייף, דרכך וגבורתך צו-קודש לנו".
שמו הונצח בחוברות הזיכרון "הם הלכו", בהוצאת המועצה האזורית הוד השרון ודמויות - שומרים, מגינים, לוחמים.
כיאה לביתו של נוטר הוא בנה בתוך הבית סליק.
 
 
 
 
3.       בית נפתלי
בנין ציבורי שהוקם בשנת 1932
בהתחלה שימש כבנק מלווה וחיסכון שלימים הפך לבנק הפועלים
ולאחר מכן הוא משמש כבנין המועצה האזורית תל מונד ועם הפילוג של תל מונד מהמושבים בשנת 1954 הוא הופך להיות בנין המועצה המקומית תל מונד והמועצה האזורית הדר השרון שלימים הופכת למועצה האזורית לב השרון עוברת לבית הלורד.
הבית היום קרוי על שמו של נפתלי דין (דינוביצר) מי שהיה ראש המועצה המקומית תל מונד הראשון. הוא עלה ארצה ב-1935, במסגרת משחקי המכבייה.  לתל מונד הגיע ב-1937, התגורר במחנה הפועלים, עבד. בשנת 1939 נישאו פנינה ונפתלי ועברו להתגורר בכפר זיו. במלחמת העצמאות שימש מפקד האזור של כפר זיו. עם הקמת המעברות לעולים הורגש צורך בהרחבת השרותים המוניציפליים והקמת תשתית באזור. מזכירות מועצת הפועלים הטילה על נפתלי את הקמתה של מועצה מקומית, שמונתה ב-1954 בראשותו. ב-1961 קיבל נפתלי את תואר האזרח המצטיין מידי הנשיא יצחק בן צבי. הוא שימש ראש מועצה עד שנת 1970 ועיקרי השיגיו היו קביעת גבולות המושבה, העברת הרכוש ממועצה אזורית הדר השרון למועצת תל מונד, הכנסת חשמל לבית התושבים, הקמת באר המים הראשונה, קליטת העליה הגדולה במעברת תל מונד והעברת העולים למגורי קבע. ב-1980 החליטה המועצה המקומית פה אחד להעניק לנפתלי אזרחות כבוד של המושבה.
סיפורו של הדקל ורחוב הדקל כפי שכתב אליעזר אסתרין בתל מונד שלנו נובמבר 1981:
בהיכנסך לחצר המועצה המקומית (היום בית נפתלי) תבחין מיד בדקל מיתמר והרי סיפורו של הדקל כפי ששמעתיו מפי זאב מוסטובסקי מראשוני תל מונד.
בשנים הראשונות להתיישבות בתל-מונד שימש בית המועצה לפני הרחבתו משכן לוועד הגוש ולקופת מלוה של ארגון יזרעאל אשר בראשה עמד החבר אברהם גוטקובסקי ז"ל.
"אברהם גוטקובסקי בקש לשוות לקופת מלווה צביון כפרי וחיפש עץ נאה לשתלו ליד הבית. יום אחד עבר גוטקובסקי ליד ביתי בשכונת הוותיקים בתל מונד וראה על מגרשי שתיל יפה שהביאה רעיתי, בלומה, ממשק הפועלות, גוטקובסקי נתן עינו בשתיל וככל שהרבה להסתכל בו גברה תשוקתו להעבירו לחצר הקופה. נכנס אלינו וספר לנו על "מזימתו" ואנחנו לא מיד הסכמנו להרוס את השתיל למטרה זו. במו ידי שתלתי את העץ במגרש של קופת מלווה."
מים רבים עברו מאז......קופת מלווה עברה שינויים ולימים התמזגה עם בנק הפועלים שמשתכן כיום במבנה מפואר. גם בבנייני המועצה חלו שינויים כבירים וקשה להאמין למראה העיניים וגם השתיל גדל והתפתח והיה לדקל יפה המקדם כל מי שרוצה להיכנס לבניני המועצה. יבורכו חברי המועצה וראש המועצה, שהבינו   ההיסטורי של הדקל ועשו את כל המאמצים להשאירו.
השומרים על ההיסטוריה –המסורת , ההיסטוריה המסורת שומרת עליהם!
 
 
 
 
 
 
4.       בית הלורד בתל מונד
הבית נבנה עבור אלפרד מונד - הלורד מלצ'ט, משפחתו וחברת "מטעי ארץ ישראל". אחד משבעת הבתים הראשונים ביישוב. לאחר פירוק החברה בשנת 1956 נרכש הבית ע"י המועצה האזורית תל מונד.
בשנת 1988 נמסר לעמותה "האגודה להיסטוריה של גוש תל מונד" במטרה לשמר ולתעד את תולדות הגוש. הבית הינו מוזיאון וארכיון היסטורי המתעד את תולדות הגוש - המושבה והמושבים סביב לה. הבית בבעלות "האגודה להיסטוריה של גוש תל מונד" שופץ בהדרכת המועצה לשימור אתרים. מרכז התיעוד קם מתוך אמונה בערך עליון של שימור ותיעוד מעשה הראשונים ממשיכי דרכם והעברת המורשת מדור לדור.
לורד מלצ'ט - אלפרד מונד, תעשיין בולט, מדינאי מאנגליה, הצטרף לתנועה הציונית בהשפעת ידידו חיים ויצמן. פעל בא"י משנת 1921. בשנת 1928 רכש קרקעות באזור המטעים בגוש תל מונד הנקרא לכבודו ועל שמו. הוא הקים מחנה לפועלים ולחברי הארגונים להתיישבות שעבדו במטעי ההדר.
שלושה ארגונים עלו להתיישבות בשנת 1930 סמוך למטעי הלורד ביוזמת המרכז החקלאי. ארגון "יזרעאל" הקים את מושה העובדים כפר הס, ארגון "חרות יהודה" הקים את מושב העובדים חרות וארגון "חקלאי תל אביב" הקים את מושב העובדים עין ורד.
 
5.       בריכת המים
בריכת המים הראשונה בתל מונד נבנתה בשנת 1929, היזם חברת מטעי א"י, נמצאת בדרך הראשונים, מיועדת לשימור ושמשה להשקיה ושתייה.
הסיפור על הילדים שנכנסו לרחוץ בבריכה בימי הקיץ החמים כשהם ערומים בדרכם מביה"ס הביתה והשומר של הפרדסים תפס אותם ולקח להם את הבגדים וכשהם רצו לצאת מהבריכה הוא אמר להם שהבגדים מחכים להם בבנין המועצה (בית נפתלי והם נאלצו לעשות את כל הדרך לשם כשהם ערומים.
 
 
 
6.       הפסל, האנדרטה לזכר הלורד מלצ'ט בתל מונד
ב- 18.5.1934 התקיים טקס הסרת הלוט מעל האנדרטה של הלורד מלצ'ט בנוכחות בני משפחתו, קהל רב מהגוש, מנהיגי הארץ והתנועה הציונית.
היד המורמת אל על בפסל מביעה משאלה שהמקום יהיה למקום ישוב משגשג ומצליח, ביטוי לתקוות שחלומו של הלורד יתגשם.
הפסוק החרות על בסיס הפסל סמלי: "וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי, יָד וָשֵׁם-טוֹב, מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת: שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן-לוֹ, אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת." (ישעיהו נ"ו 5).
האנדרטה מעשה ידיה של הפסלת בתיה לישנסקי, אשר במשך שנה גרה בקרון של חברת "מטעי א"י".
האני מאמין הרוחני של הפסלת היה נטוע בבנין הארץ והאנדרטאות הם סיפורי מאה שנות התיישבות בארץ - המולדת העברית המחודשת והתקומה.
 
7.       וילה זיו בתל מונד
נבנתה בשנת 1935 ע"י משפחת זיו מאנגליה בתכנונו של האדריכל ריכרד קאופמן
הלורד ישראל משה זיו ורעייתו, רבקה זיו
הלורד היה עסקן ציוני מאנגליה ומידידי חיים ויצמן הנשיא ה1 של מדינת ישראל. אשתו
 הייתה אחת מארבע המייסדות של הארגון העולמי לנשים ציוניות "ויצ"ו" בשנת 1920, ומשנת 1932 הייתה ליו"ר הארגון במשך שנים רבות. לאחר מכן נבחרה לנשיאת הכבוד של ויצ"ו העולמית.
משפחת זיו הלכה בדרכי הלורד מונד - קנתה אדמות, נטעה פרדסים בתל-מונד וכך הודות לשתי המשפחות המופלאות האלה לא סבלה תל-מונד כמעט מאבטלה.
בתקופת המנדט התארחו בווילת - זיו, לעיתים קרובות, קצינים בריטיים והרגישו די נוח כאן אף כי במרחק - מה מהבריכה שבה התרחצו, היה אחד ממפעלי תע"ש בשם "סלע".
עם קום המדינה הייתה וילה זיו שוב תוססת אורחים: דיפלומטים ואנשי רוח.
אחרי התקפת ה"פדאיון" במוצאי שבת 15.12.1956 על מבני הווילה, בה נהרג אחד העובדים הקבועים, שמעון ויג ז"ל, לא היה איש שיבכה אותו כמו רבקה זיו. "הרי הם התכוונו אלי!" - אמרה.
על ההפצרות של ידידיה הרבים בארץ ובחו"ל, שתעזוב זמנית את תל-מונד, הגיבה: "כיצד אעשה כדבר הזה, כיצד אעזוב את הפועלים? המעשה שלי יפגע במוראל של תושבי המקום!"
לקציני או"ם, שהציגו לה שאלות, "אובייקטיביות" כביכול, הכינה הפתעה. היא ניגשה לערימת שברי הבטון מן הבניין ההרוס, הרימה מתוכה יונה לבנה שסועה, קרבן ההתנקשות ואמרה: "הנה יונת-השלום שלכם!"
רבקה זיו רכשה חורשת אורן ומסרה אותה במתנה למועצה המקומית (כיום החורשה מול האנדרטה והקולנוע), לפי החלטת המועצה המקומית תל-מונד (בראשותו של מר נפתלי דין) מיום 28.6.1960 הוענקה אזרחות כבוד ראשונה: לרבקה ולישראל זיו (את התואר לורד קיבל ישראל זיו זמן קצר לאחר מכן/
בינואר 1966 נפטרה רבקה זיו ז"ל. הייתה זו הלוויה ממלכתית, ובה השתתפו , סגן ראש הממשלה אבא אבן, שר העבודה יגאל אלון, יו"ר ההנהלה הציונית ד"ר נחום גולדמן, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים - אליהו אילת, ראש עירית ירושלים טדי קולק, ראש עיריית תל-אביב - מרדכי נמיר, שגריר בריטניה בישראל, וכמובן בעלה של המנוחה הלורד ישראל זיו ויתר בני המשפחה.
כמו-כן השתתפו ראשי המועצות ותלמידי הכיתות הגבוהות של בתי הספר ועוד. קהל של אלפים ליווה את המנוחה אל בית הקברות של תל-מונד.
"
וילה-זיו", שנבנתה ב-1935 על שטח של עשרות דונמים, שבתה את לבם של שמואל סבה ובני משפחתו, בחורשה המקיפה אותה, בגינת הוורדים שלאורך השביל המוליך אל הבית ואולי גם בהילת האווירה המיוחדת במינה, שאפפה את המקום הנפלא הזה בתולדות בעליה, ובסיפורים ואפילו באגדות שנרקמו כבר סביבה. על-כן אין להתפלא, שמשפחת סבה האצילה, בהיוודע לה שהווילה עומדת למכירה, רכשה אותה, שומרת עליה ומטפחת אותה כפי שהייתה בידי רבקה זיו ז"ל
 
8.       בית הבטחון בתל מונד (המחנה)
מחנה העבודה של "החברה למטעי ארץ ישראל בע"מ" הוקם במרכז האזור ונשא את שמו של מייסד החברה ויזם את ההתיישבות בגוש תל מונד.
במחנה תל מונד הוקמו:
א. בנין מרכזי בין שתי קומות ששימש לצורכי משרד מטעי א"י (ששימש אח"כ כבית הבטחון).
ב. תשעה צריפים שבדים.
ג. אורווה לסוסים ופרדות.
ג. מחסן ענקי ששימש כבית אריזה.
ד. מטבח פועלים ששימש גם מועדון ומקום התכנסות.
קבצים מצורפים
בתים מספרים (155-29112011_מצגת_סיור_בתים_מספרים_בתל_מונד.ppt)

הוספת תגובה
גירסה להדפסה
שלח לחבר
  חזור
דף הבית | צור קשר הוסף למועדפים | הפוך לדף הבית
ניצנים תל-מונד    הדקל 62 מיקוד 40600  תל מונד    טלפון: 09-7969355      דואר אלקטרוני: Email: nitzanim1@gmail.com
 
 
בניה וקידום אתרים בית ספריים 
בניה וקידום אתרים בית ספריים